איך לנסח דברים שקשה לומר בצורה שקל לשמוע

בתיכון היתה לי מורה אחת לתנ״ך שלא אהבתי. זכיתי בהרבה מורים נהדרים, בקיאים בחומר ורגישים אבל היא לא היתה אף אחד מהדברים האלה. כשגיליתי שהיא אמורה להמשיך ללמד אותי גם בשנה הבאה, החלטתי לפעול ולשנות את זה. הבנתי שלגשת למנהל ולבקש שהיא לא תלמד לא יעבוד לעולם. במקום, החתמתי את הכיתה כולה על מכתב להנהלה ובו ביקשנו שמורה אחרת תלמד אותנו. ניסחתי מכתב מחמיא מאד, מלא סופרלטיבים שמתאר כמה המורה האחרת נהדרת, כמה החיבור לכיתה טוב וכמה נלמד ממנה. זה עבד כמו קסם. 

למה אני מספרת את זה? כי הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמינו בשיחות קשות. יש משהו שאנחנו רוצים, או צריכים לומר. אנחנו יודעים שלצד השני יהיה קשה לשמוע. אולי את בראיון עבודה ושואלים אותך למה עזבת את התפקיד הקודם (והאמת היא שלא העריכו אותך, או שלא הסתדרת עם הבוס). אולי אתה מתוסכל מהשותפה שלך לדירה, שאף פעם לא שוטפת כלים, והגיע הזמן לעשות שינוי. אולי את מאוכזבת מהאופן בו בן הזוג שלך הגיב כשסיפרת לו שנכשלת במבחן.

אותם אתגרים בניסוח קורים גם בכתיבה. אולי את ראש צוות שצריכה להודיע למועמד שהוא לא עבר את הראיון. אולי אתה מנהל בחברה וצריך להודיע לשותף פוטנציאלי שהוא לא זכה במכרז. או אולי את רוצה להודיע לבחור מהאוקייקיופיד שזה לא זה.

השיחות האלו יכולות להיות מאד לא נעימות. המחשבה עליהן לבד יכולה לגרום לנו לחוסר נוחות, ואפילו לסטרס. לפעמים נמצא את עצמינו דוחים את השיחה עוד ועוד עד שכבר אין ברירה. כשזה קורה, דברים נהיים דחופים. הבעיות מחריפות, הרגשות מקצינים. ואז, מגיעים לנקודת שבירה, וכשהשיחה קורית, היא נוראית בדיוק כמו שחששנו. אנחנו מעבירים את הביקורת, נוזפים, כועסים, מודיעים על דחיה, והתגובות באמת קשות. החדשות הטובות הן שיש דרך לשפר את השיחות האלה. היא לא תמנע את חוסר הנוחות (לחצו כאן כדי לקרוא איך אפשר להתמודד עם חוסר נוחות) אבל היא יכולה לגרום לשיחה לנוע לכיוונים חיוביים יותר.

כדאי לזכור שעדיף להתמודד עם חוסר נוחות קצר מאשר עם חוסר נוחות מתמשך, שיבוא אם נדחה את השיחה. כדאי גם לזכור שמדובר במיומנות, ועם הזמן והניסיון אפשר להשתפר בשיחות האלה. אם החלטנו כבר להיות אמיצים ולקיים את השיחה הקשה, יש רעיון אחד, פשוט וברור, שיכול לשפר מאד את התחושה במהלך השיחה ואת התוצאות שלה.

"אמרו כן" – ניסוח חיובי

מדובר ברעיון אחיד ופשוט – להתנסח על דרך החיוב. בתור התחלה, אפשר לנסות למחוק את המילה לא. במקום זה, בואו נחשוב מה כן. מה אנחנו כן רוצים, מה אנחנו מחפשים, מה צריך לקרות. במקום לתאר דברים שליליים שקרו, נתאר את הדברים החיוביים שאנחנו רוצים להשיג. חשוב כמובן לשמור על אותנטיות ועל הגיון סביר, אבל זה עובד כמו קסם. זה נשמע כמו תרגיל סמנטי אבל בפועל יש הבדל גדול בין הניסוחים האלה בתחושה שהם מייצרים – אצל בן השיחה שלנו וגם אצלינו. בואו נחשוב על הדוגמאות מתחילת הפוסט.

במקום לומר: "אף אחד לא העריך את העבודה הקשה שלי, והבוס שלי עשה לי מיקרו-ניהול", אפשר לומר: "אני מחפשת תפקיד שמתאים בצורה מדוייקת יותר לכישורים שלי, ובשיחות עם עובדים כאן התרשמתי מהתרבות הארגונית שלכם שנותנת מקום ליוזמה אישית". במקום לומר: "תורידי כבר את הזבל", אפשר לומר: "אני אשמח אם תיקחי חלק יותר פעיל בניקיון של הדירה". במקום לומר "אני מספרת לך שנכשלתי ואתה אפילו לא מרים את הראש מהטלפון שלך!!" אפשר לומר "אני ממש אעריך אם תהיה איתי עכשיו. אני צריכה את התמיכה שלך".

אותו הדבר נכון גם בכתב. במקום לומר: "לא עברת את הראיון" עדיף לומר "התרשמנו ממך אך החלטנו להמשיך עם מועמדים אחרים". במקום לומר "אני לא חושבת שזה יעבוד ביננו" עדיף לומר "היה כיף, אבל אני מרגישה שאנחנו מחפשים דברים שונים".

אותו עיקרון נכון גם במיקרו קופי (הניסוחים הקצרים שאנחנו נתקלים בהם במוצרים דיגיטליים). נניח שאתם ממלאים טופס בירוקרטי כלשהוא באתר אינטרנט, ושכחתם למלא שדה חובה. אתם מקבלים את ההודעה "לא ניתן לקבל את הבקשה. הטופס לא תקין. אנא הקפידו למלא את את כל שדות החובה" אולי תעדיפו אתר בו כתוב: "כמעט סיימנו! אנא מלאו את השדה האחרון". 

למה ניסוח חיובי עובד טוב יותר?

תיאורים שליליים ומילים שליליות מעלים לנו עולם אסוציאציות שלילי, ואיתו – רגשות שליליים. התגובות שלנו נוטות במקרים כאלה להיות התגוננות, תוקפנות או התכנסות והתנתקות. לעומת זאת, תיאורים חיוביים ומילים חיוביות מעלים אסוציאציות חיוביות ורגשות חיוביים, למשל התקרבות, ידידותיות, שכנוע ורצון טוב. 

נסו להיות קשובים למחשבות, לתחושות הגופניות ולרגשות שלכם כשאתם קוראים את המשפטים הבאים. אם אתם רוצים לקחת את התרגיל ממש ברצינות, תוכלו אפילו לרשום על דף את מה שעולה בכם (ואגב, הקשיבות הזאת היא מיומנות חשובה. לחצו כאן כדי לקרוא עוד עליה):

• אני מבקשת לא לאחר
• ממש חשוב שנסיים את זה בזמן

• אני לא מאמינה ששוב שכחת לנעול את הדלת
• אני מרגישה בטוחה יותר כשהבית נעול, תוכלי להשתדל לנעול אותה בלילות?

• הפגישות שלך לא חשובות, תדאגי שלא נפשל שוב עם המצגת, זה יהיה הרסני
• המצגת הזאת ממש חשובה להנהלה, אם צריך תדחי את הפגישות שלך היום

על מי ניסוח חיובי משפיע?

כמובן, ניסוח חיובי משפיע על השומע. יותר קל לשתף פעולה כשמבקשים ממני בקשה ("אני רוצה שנחלק ביננו את המטלות בבית") מאשר כשמטיחים בי האשמה ("את אף פעם לא עושה כלום בבית הזה"). יותר נעים לשמוע שהיו מועמדים אחרים לתפקיד שהמשיכו בתהליך, מאשר שאני לא מתאימה לתפקיד. את הראשון קל לפרש ולחשוב שהיתה תחרות, והייתי טובה אבל היו טובים יותר. את השני אפשר לפרש בכל צורה שנרצה, ובהתאם לדימוי העצמי זה יכול לקבל גוונים מאד לא נעימים ("אני כישלון"). לחלופין, זה יכול לייצר תחושות שליליות כלפי החברה ("הם בכלל לא הבינו מי אני, איזה מראיינים גרועים!").

אבל, וזה החלק המפתיע, ניסוח חיובי עובד גם על מי שמנסח. המיקוד שלנו בניסוח חיובי משפיע לא רק על מה שיוצא לנו מהפה אלא גם על האופן בו אנחנו חושבים. ההרגל לנסח באופן חיובי, של לומר מה אנחנו כן מחפשים, רוצים וצריכים במקום מה לא, גורם לנו לשים לב, לתפוס ולזכור טוב יותר מידע חיובי. בואו נחשוב על המקרה בו אני חוזרת אחרי סוף שבוע לדירה, ומגלה שהשותף שוב השאיר ערימה ענקית של כלים בכיור, והיא יושבת שם מאז יום חמישי. באינסטינקט, אני רואה דברים שמפריעים לי, דברים שאני רוצה שיפסיקו להיות. כתוצאה מכך, אני אעיר על מה שעולה בתודעה: "אני לא מאמינה ששוב השארת את הכלים בכיור כל הסופש" או אולי (בגרסת הפאסיב אגרסיב) "מממ מריח כאן ממש לא טוב. תגיד, יש מצב שהשארת את כל הכלים שלך בכיור מיום חמישי?". יש סיכוי שבמהלך המחשבה והאמירות הנלוות אני מלבה את הכעס שלי. אולי האזכור של פשע הכלים יזכיר לי עוד תופעות מעצבנות שקשורות בשותף, למשל "וגם הרצפה פה ממש דוחה. אוף, אי אפשר לחיות ככה". אני אשאב למערבולת של כעס, האשמות ורחמים עצמיים. אבל, אם אני מנסה, באופן מכוון, לנסח מה אני כן רוצה, במקום מה לא, אולי אני אזכר בדברים אחרים. למשל, אני אנסח את המשפט "ממש חשוב לי שיהיה נקי ונעים בדירה" ואז אולי אני אזכר ששבוע שעבר השותף כן הוריד את הזבל. או שבעצם גם אני לא ניקיתי תקופה. 

אפקט נוסף של ניסוח חיובי הוא היותו ממקד. הוא מכריח אותנו להיזכר בערכים ובמטרות שלנו, ולחשוב על הדרכים להגיע אליהם. הוא מאלץ אותנו להתמקד בדברים מהם אנחנו רוצים יותר בחיים שלנו, במקום לחשוב על הדברים שמפריעים לנו. כשניסוח על דרך החיוב הופך להרגל, גדלים הסיכויים שנהנה מתקשורת בינאישית אפקטיבית יותר, ויחד עם זה גם מגישה יותר חיובית לחיים. 

כמו תמיד, אשמח לשמוע את מה שיש לכם לומר בתגובות. אם אתם רוצים להצטרף לדיון על יישום כלים פסיכולוגיים בעבודה, אתם מוזמנים ללחוץ כאן ולהצטרף לקהילת הפייסבוק. אם אתם רוצים לקבל עדכונים על הפוסט הבא שיוצא, אתם מוזמנים לגלול לתחתית העמוד ולהרשם לרשימת התפוצה. מעבר לבלוג, יש לי גם דף פייסבוק שבו אני כותבת על כלים פסיכולוגיים. בחודש האחרון למשל, כתבתי על קורס מיינדפולנס חינמי, על הקשר בין היכולת להתמודד עם רגשות שליליים ליכולת ללמוד, ועל החשיבות של פנטזיה. מוזמנים ללחוץ כאן ולעקוב.