איך להתמודד עם שינויים

שני סוגים של התמודדות עם שינויים

כשמדברים על התמודדות עם שינויים, כדאי להבחין בין שני סוגים של התמודדות: התמודדות עם המצב החדש שנוצר, והתמודדות עם עצם העובדה שהיה שינוי.

הסוג הראשון של התמודדות עם שינוי הוא ההתמודדות עם הסיטואציה החדשה שנוצרה. זהו המצב הפשוט: היה שינוי, והסיטואציה החדשה ומה שהיא מביאה איתה מייצרת קושי וצורך להסתגל. 

• לפעמים אין לנו שליטה על השינוי ואז ההתמודדות היא בהתאמה של העצמי לסיטואציה – קבלה של השינוי והסתגלות אליו. ניקח לדוגמא את חווה. אדם, בן הזוג שלה בחמש השנים האחרונות, החליט לסיים את הקשר. חווה רגילה להתנהל בזוג, וההתמודדות עם הלבד מאתגרת אותה. היא לא יודעת לתקן דברים בבית ולא זוכרת איך מבלים בערב או בסופש בלי בן זוג. האתגר שלה הוא להסתגל למצב החדש, כי היא לא יכולה להחזיר את הגלגל אחורה. 
• בפעמים אחרות, יש לנו מידה מסויימת של שליטה ואז ההתמודדות יכולה להיות דווקא דחיה של השינוי, ובהתאם, התאמה של הסביבה אל העצמי. ניקח לדוגמא את דקלה, מתכנתת מוכשרת בתחום מבוקש. בעקבות שינויים ארגוניים בחברה דקלה עברה לצוות אחר והיא לא מסתדרת עם ראש הצוות החדש שלה. דקלה יכולה לבחור שלא לקבל את השינוי, ואז ההתמודדות שלה תהיה בחיפוש עבודה חדשה והסתגלות אליה. 

הסוג השני של ההתמודדות הוא מעניין יותר, פסיכולוגית, והוא התמודדות עם עצם השינוי. במקרים האלה, באופן מפתיע, הקושי לא באמת נעוץ בסיטואציה החדשה. אנחנו מסוגלים להתמודד היטב עם הנסיבות החדשות, ולפעמים אפילו בוחרים להתמודד איתן (למרות שאנחנו מסוגלים לשנות את המצב). כאן מקור הקושי הוא בעצם העובדה שאנחנו מוצאים את עצמינו בסיטואציה שונה מזו שדמיינו, פנטזנו, תכננו או זאת שאנחנו זוכרים. 

למשל, יכול להיות שלחווה כבר מזמן לא באמת טוב עם אדם. לאחרונה, הוא התחיל לצאת בערבים יותר עם חברים והיא התחילה חוג קרמיקה שלוש פעמים בשבוע. עמוק בלב שניהם יודעים שהם עושים הכל כדי להתחמק מלבלות את הערב ביחד, בילוי שכמעט תמיד נגמר במריבה. אבל הם נראים מעולה בתמונות יחד, וכולם בטוחים שאדם יציע לה נישואים בסופש ההוא שהם מתכננים ברומא. גם חווה כבר התרגלה לרעיון. היא בת 32 ותמיד היתה בטוחה שיהיה לה ילד בגיל הזה. ברגעים טובים, היא מוצאת את עצמה מפנטזת על איך החיים המשותפים שלהם יראו. על איך כולם (במיוחד האקס שלה) יגיבו לאירוסין, איך תראה שמלת הכלה ולאן הם יטוסו בירח הדבש. היא אפילו רמזה לחברות שלה על וילה מסויימת שיכולה להתאים בול למסיבת רווקות. לחווה יהיה טוב יותר בלי אדם. היא יודעת שבסוף היא תמצא זוגיות הרמונית יותר. הקושי שלה הוא להתנתק מהפנטזיות והתוכניות. זהו קושי עם עצם השינוי ולא עם הסיטואציה החדשה. 

ההיקשרות הזאת למצב הקיים יכולה להיות (כמו במקרה של חווה) לפנטזיות, דמיונות ותכניות. ההיקשרות יכולה להיות גם לזכרונות, ואפילו לזכרונות מדומיינים חלקית. במקרה הזה הפנטזיות והזכרונות מתערבבים, והמצב שהסתיים מצטייר כטוב יותר ממה שהוא היה באמת. זה מאד מקשה על לעבור הלאה, ועדין – יש משהו מפתה בלהישאר במקום הזה. כך יהיה אם אחרי הפרידה חווה תזכור את הערבים המשותפים עם אדם כחוויה קסומה. היא תתגעגע לקול שלו (ותשכח לגמרי כמה הוא עצבן אותה בסוף) למגע שלו (שלמעשה הלך ונהיה נדיר) וכן הלאה. זאת נוסטלגיה, חזרה עקשנית אל זכרונות העבר תוך צביעה שלהם בגוונים וורודים יותר ממה שהיו באמת. כך, אפשר להיות נוסטלגיים גם כלפי תקופות שבפועל היו קשות ולא מהנות. לפעמים נח לדמיין שפעם היה טוב יותר. זאת יכולה להיות דרך להעביר את האחריות על המצב לזמן במקום לעצמי ("פעם הכל היה טוב יותר" "ירידת הדורות"). לפעמים לדמיין דברים נעימים זאת פשוט בריחה ממציאות קשה בהווה. חשוב לשים לב שהשקיעה בפנטזיות על העבר לא צורכת אנרגיה שיכולה לשמש כדי להפוך את ההווה, או העתיד, לטוב יותר.

חלק מהקושי בהתמודדות עם שינויים הוא בנטיה שלנו לבלבל בין קושי בהתמודדות עם הסיטואציה החדשה לבין קושי בהתמודדות עם עצם השינוי. אנחנו משליכים את הקושי על הסיטואציה החדשה, כי יותר קל ונח לומר "אני לא מסתדרת עם השכונה החדשה" "אני לא אוהב את ראש הצוות החדש" "אני מתגעגעת לאקס שלי" מאשר "אני קצת מקובעת ומתקשה להתמודד עם זה שדברים נראים שונה ממה שחלמתי" או "אני לא מסתגל היטב לשינויים".