אני נעמה נווה. בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית בהצטיינות. עבדתי מעל עשור בהייטק, בתפקידים שונים – הייתי מנהלת פרוייקטים, אנליסטית הונאות אשראי ועסקתי בפיתוח עסקי. בתפקיד האחרון שלי הייתי דירקטור פיתוח עסקי במובילאיי, ובמסגרת התפקיד ניהלתי צוות של חמישה אנשים והובלתי פרוייקטים אסטרטגיים של מכירת טכנולוגיה לרכב אוטונומי לחברות רכב מובילות ברחבי העולם (למשל BMW, פורד, הונדה, וולוו, סטלנטיס ועוד). בעקבות השביעי באוקטובר החלטתי לחזור להתמחות ולהגשים את החלום הישן שלי להיות מטפלת, ובמקביל לעזור לארגונים לשפר ביצועים באמצעות כלים פסיכולוגיים, בתחומים הקרובים לליבי – קידום מנהיגות נשית, תקשורת אפקטיבית, חוסן ופרודוקטיביות. 

אני מביאה איתי שילוב ייחודי של רקע ניהולי מחברת הייטק גלובלית מובילה, עם השכלה בפסיכולוגיה קלינית. עבדתי בהייטק מעל עשור, אני מכירה את העולם הטכנולוגי והעסקי מבפנים. אני מכירה את הצרכים, הלחצים והמאפיינים הייחודיים של העולם הזה. יחד עם זה אני מביאה איתי פרספקטיבה מעמיקה של הבנה פסיכולוגית. 

עוד על הניסיון התעסוקתי שלי תוכלו לקרוא בפרופיל הלינקדאין שלי. עוד עלי באופן כללי תוכלו לקרוא בעמוד העלי באתר. מספר הרישיון שלי בפסיכולוגיה הוא 27-139133.

ההרצאה מתאימה לכל הנשים בארגון – מנהלות, עובדות מקצועיות, נשים בתחילת הקריירה ובצמתי קידום (ובעצם – גם לגברים). ההרצאה מומלצת לארגונים שרוצים להשקיע בהתפתחות ובשימור טאלנט נשי. 

עבדתי בהייטק החל מסיום התואר הראשון שלי בפסיכולוגיה, תוך כדי התואר השני, ובמשך שמונה שנים לאחר סיום התואר השני בפסיכולוגיה קלינית. כך למעשה הגעתי לעולם הארגונים עם חשיבה פסיכולוגית. סביבי רב האנשים, כולל אלו שניהלתי, הגיעו מרקע של הנדסה או מדעי המחשב. ככל שעבר הזמן הבנתי שלפרספקטיבה הפסיכולוגית יש הרבה מה לתרום לעבודה הניהולית ולעבודה מול לקוחות, ושהיא שימושית מאד כדי לשפר את הביצועים שלי, ואכן התקדמתי לתפקיד ניהולי. 

כשהתבוננתי על התהליך שעברתי שמתי לב שעשיתי מעבר בין שפות – שפה אחת, שפת הקשר, שאפיינה את לימודי הפסיכולוגיה ועבודה טיפולית, ושפה אחרת, שפת הכח, שאפיינה את העולם התחרותי של הפיתוח העסקי הטכנולוגי. כשהצלחתי להגדיר לעצמי שמדובר בשפות שונות יכולתי לפעול בגמישות ולהתאים את סגנון התקשורת שלי לסיטואציה. למשל, כשהצגתי את הטכנולוגיה שלנו למנהלים בכירים אצל לקוחות בחול, שפת הכח היתה דומיננטית יותר, אך מול עובדים שהיו במצב משברי התאימה שפת הקשר. היכולת לדבר את שתי השפות ולשלב בינהן בגמישות היתה מפתח להצלחה שלי. 

עם הזמן התחילו לפנות אלי נשים בארגון כדי להתייעץ. הרבה מהן הרגישו שההשגים שלהן בלתי נראים, או שקולן לא נשמע – הן עבדו קשה ולא קיבלו הכרה, הן הציעו רעיונות טובים בישיבות אבל רק כשמישהו אחר חזר על הרעיון הוא התקבל, הן לא הצליחו למתג את עצמן ולהתקדם בארגון למרות ההשגים שלהן. כשניסיתי להגדיר את המרכיב שאפשר לנשים סביבי לבלוט ולהתקדם, פיתחתי את המושג של שפת הכח ושפת הקשר. בהמשך העמקתי וחקרתי את המושגים בהסתמך על תיאוריות סוציו בלשניות ופסיכולוגיות, בין היתר של דבורה טאנן, קרול גיליגן וננסי צ׳ודורוב.